Vote pour ce blog
Lisabuzz.com parle de: L'EVAZION CHEZ LéPatEn parcourant L EVAZION CHEZ LéPat, on ressent comme un emerveillement, une pleinitude qui ne pourrait être comparée qu à celle de Champollion lorsqu il déchiffra les hieroglyphes egyptiens pour la première fois : Tout à coup, un nouvel univers se découvre, un univers signé LéPat, tout en méandres exaltants et en posts uniques et précieux. A coup sûr, L EVAZION CHEZ LéPat figurera, dans 1000 ans, au musée du web.Signé .lisabuzz.comVote pour ce blog
Connaissance de soi à travers sa propre religion
Sondage dont les résultats resteront anonymesVoirIci

Le quatrième enfant de l'humoriste français Dieudonné, baptisé vendredi dernier, aurait pour parrain "le président du FN", affirme aujourd'hui le quotidien Libération.

La petite fille a été baptisée "en toute discrétion" à l'église Saint-Eloi de Bordeaux par l'abbé Philippe Laguérie, issu d'une mouvance traditionnaliste, en présence notamment de Jean-Marie Le Pen, révèle le quotidien. Libération précise que le président du FN a eu également pour filleul "le fils de son ancien numéro deux Bruno Mégret".

Les informations du journal n'ont pas été confirmées par les intéressés.

Epoustouflant non! Franchement il fallait oser et en toute franchise il a raison. Le Pen n'est pas le pire des français bien au contraire, lui au moins c'est faire face, a du répondant et ne mache pas ces mots... Dieudonné que nous reserves tu pour la prochaine fois? Tu feras vibrer sans doute quelques incultes. Alors je commence par dire, Dieudonné vous emmerde... 

 

 

Le journal israélien imprime Une caricature raciste d'Obama

Une caricature raciste de Barack Obama est apparu dans Ma'ariv, un journal israélien, montrant Obama peignant de noir la Maison Blanche. Ils veulent savoir si « Obama est bon pour les juifs... »Voir tout en bas

חוסיין אובאמה והבהלה המבהילה

ימים של קלות דעת צורמת בסיקור אמריקה בעתוני ישראל, מִבַּרַק אובאמה עד ג'ורג' בוש. מדוע גוֹנֵי-עור קצת יותר שחומים מפחידים גורמים מדיניים בירושלים?

ה לא היה הכול, ראו-נא את צילום הקריקטורה שלמטה

בהִתכּער המאבק בין הילארי קלינטון לברק אובאמה, כאשר גזענוּת וּמיזוֹגניה משמשות בעירבוביה, לאובאמה היתה הברקת לשון שכָּל פוליטיקאי צריך לתייק וּלקשר (או כמו שאומרים בעברית-לשעבר, ללנקק): "הסנאטור קלינטון התחילה (את מערכת הבחירות שלה) כדי לשנות את ההיסטוריה, עכשיו היא מנסה לשכתב אותה".

יהיו כישורי "היום הראשון בבית הלבן" של אובאמה שנויים במחלוקת כאשר יהיו, הנה בעניין אחד אין כלל ספק: הוא, בניגוד לקלינטון, לא יהיה זקוק לכותב נאומים. הוא יוכל להכתיב אותם.

מועמדים המובילים בהפרש ניכר מעדיפים בדרך כלל להימנע מִלטנף את ידיהם. מה מאוד עדיף להגביהַּ את הסנטר, להתנַשֹא מעל "הפוליטיקה", וּלהעמיד פנים שדיאלוג לפוליטיקאי הלא-פוליטי רק עם מלאכי השָרת. זה מה שניסתה גב' קלינטון לעשות כמעט שנה, עד שספינת הֶחלל שלה התרסקה בִּשֹדות התירס של איובה. זה מה שניסה לעשות מר אובאמה, במשך חמישה ימים אינטנסיביים להחריד, עד שהצלחת המעופפת שלו התרסקה על ברכיהן של נשֵי ניו המפשר.

מן השבוע השני של ינואר לא היה עוד מקום להעמיד פנים. עכשיו חוזרת הפוליטיקה הנשיאותית הרמה הזו אל המקום היאה לה: נמוך מאוד. ההיגיון ברור – ככל שירבה הבוץ, כך יגדל הסיכוי שמשהו יידבק.

בכל רחבי האינטרנט האמריקני מתהלכים עכשיו סיפורים מסמרי שיער על אובאמה. אין זה כלל מן הנמנע שהם נכונים, אין זה כלל מן הנמנע שהם בדויים מלב, אין זה כלל מן הנמנע שהם אי שם באמצע.

המסוּכּנים ביותר מבחינת אובאמה הם הרינונים האין-סופיים על זהותו הדתית. היתכן שילד עם שני אבות מוסלמיים – הביולוגי והחורג – שבילה את שנותיו הראשונות בבית ספר באינדונזיה, והיה מלווה את אביו-חורגו אל המסגד מפעם לפעם, היה "לא דתי"? ונעשה דתי רק בבגרותו, כאשר הצטרף אל כנסיה שחורה בשיקאגו?

ואתם יודעים מה, נניח שהוא לא היה מוסלמי, איזו סניגוריה הוא יכול ללמד על חברותו בִּכנסיה, האוסרת את החברות על לבנים, למעשה אם גם לא לַהלכה? שהכוהן שלה (לא, לא כומר, כמרים יש רק אצל הקתולים) מפלרטט עם גזענות שחורה, עם לואי פאראקאן הידוע לשימצה, עם קולונל קדאפי בימים הרחוקים שבהם לוב עדיין נחשבה לאויבת המין האנושי?

והסיפור המתגלגל והולך עכשיו, וצובר תנופה, הוא מעשה קשריו של אובאמה עם נוֹכֵל עשיר משיקאגו, בעל קשרים עם הפשע המאורגן, שעזר לו לרכוש בית, וּמכר לו שטח סמוך בִּפרוטות. ישראלים אינם מתרשמים מסיפורים כאלה, הם רגילים לקרוא אותם בעברית.

סהרוריים באמריקה, מדיניים בישראל

בקיצור, אובאמה הוא פִּצצַת-זמן מתקתקת. כל כך מעט ידוע עליו, עד שאפשר לנחש ללא קושי שהשמועות יוסיפו להתהלך חודשים ארוכים, וִיפרנסו את מערכת הבחירות הרפובליקנית, אם הוא יהיה מועמד מפלגתו לנשיאות.

נקל איפוא לשער את תרחישי-האימים של שוליים סהרוריים יהודיים על מה שיעולל הקריפטו-מוסלמי חוסיין אובאמה ליהודים בכלל ולישראל בפרט.

הפעם אנחנו מדברים באמת על שוליים סהרוריים. אפילו ה'סאן' של ניו יורק, שופרו של כל עניין ימני אמריקני וִימני ישראלי, יצא להגנת אובאמה. אפילו מרטין פרץ, העורך הראשי של 'ניו ריפאבליק', המֵגֵן הנאמן ביותר (וַחֲסַר האבחנה ביותר) של ישראל, תומך באובאמה.

מי איפוא נבהלים מאובאמה, חוץ מן הסהרוריים באמריקה? זה קל. "גורמים מדיניים בירושלים" נבהלים, וּמבהילים. מה חבל ש'מעריב' לא הצליח להתאפק, ונעשה אכסניה לבהלה המבהילה הזו. ב-8 בינואר הכריזה כותרת ענקית בעמודו הראשון (טוב, היא תמיד ענקית), "דאגה בירושלים: אובאמה מתקרב לנשיאות".

תפקידו של עתון למסור את החדשות, אבל אין זה תפקידו להעניק מעמד של חדשות לאינטואיציות לא-מלומדות של אנונימיים מדיניים. בוודאי אין זה תפקידו לצטט אותם בשבוע קריטי של בחירות בארה"ב, ערב בואו של נשיא אמריקני.

Tout en bas condoleeza rice enceinte d'un singe

הבית עדיין לבן, אבל לא עוד הרבה זמן, הואיל הקריקטוריסט של 'מעריב' להודיע לקוראיו. שַווּ-נא בנפשכם מֶה היה קורה אילו יהודי התמודד על הנשיאות, ועתון גדול בארה"ב היה מפרסם קריקטורה המראה אותו צובע מגיני דויד ענקיים על כותלי הבית הלבן. אנטישמיות, היתה הליגה נגד השמצה מכריזה (בצדק). אבל זה אפילו גרוע ממגיני דויד. כאן הצבע השחור הוא תוצאה של צבע עור, לא של אמונה דתית. איזו בושה

גוונים קצת יותר שחומים

אין טעם להתווכח עם הקריקטורה הגסה של אובאמה באמצעות ציטוטי נגד. אובאמה אמנם אמר שורה של דברים המתיישבים יפה עם תפיסת הבטחון של ישראל, והבטיח להוסיף ולתמוך בשִיוּרָה "כמדינה יהודית". אבל אפשר לטעון במידה של סבירות, שכל פוליטיקאי אמריקני מבטיח את זה ערב בחירות.

מה שמטריד אותי בשיחת הגורמים המדיניים עם 'מעריב' הוא הפחד שהם משקפים מפני דרגה מסוימת של אַחֵרוּת, מפני גוונים קצת יותר שחומים של צבע עור.

אני נזכר כיצד בסוף 1988 דיווח הכתב המדיני של 'הארץ', בשם גורמים מדיניים בירושלים, אלא מה, כי חשש משתרר לנוכח בחירתו של ג'ורג' מיצ'ל למנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט. הסיבה? טכנית, מיצ'ל הוא ערבי-אמריקני, מפני שאביו היווני-אורתודוקסי היגר מלבנון בהיותו בן 18.

הייתי אז שליח 'הארץ' בוושינגטון, והייתי שרוי בהלם. כל מי שידיעה אלמנטרית לו על וושינגטון היה לועג לשטות הזו. חששתי שדלתות בקונגרס ייטרקו בפניי. הן לא נטרקו, אולי מפני שלא היה עדיין אינטרנט, ל'הארץ' לא היתה מהדורה אנגלית, וכמעט לאיש לא היה מושג ממשי מה כתוב בו. בדרך כלל זה היה מקור של תיסכול, אבל ביום ההוא זה היה מקור של אנחת רווחה.

מה אפשר להגיד על מצב הדעת של גורמים מדיניים, המחטטים בפיגמנטים של פוליטיקאים, כדי להעריך את ידידותם או את איבתם? והאם הגורמים האלה הם המעדכנים את הממונים המיניסטריאליים? והאם הם כותבים את הדוחות המשפיעים על מדיניות?

גם אם התשובה היא לא, לא ולא, עדיין אפשר לתהות בשביל מה הם נמצאים שם, האנונימיים ההם, ומתי הם יואילו להשתתק; ואם מותר לקוות שעתונאים יחדלו לשמש כלים ריקים לתוכן כל כך פאתטי.

אגב, הטון הצורם לא הוגבל החודש לאובאמה. הוא כלל גם את הנשיא ג'ורג' בוש. עתונאים ישראליים התחרו ביניהם בגידופים של נשיא ארה"ב. "אוויל" קרא לו עתונאי-רשת אחד. "פיל צולע", קרא לו אחר. שלישי התלונן שאיך זה מקבלים את פני נשיא ארה"ב ב"כבוד וביקר", בשעה שבשאר העולם היו מיידים בו אבנים. אני מתנצל שאינני נוקב בשמות העתונאים, מפני שאין לי מקום לעשות צדק עם ציטוטיהם.

אני חושב ש'ידיעות אחרונות' צדק בהחלט כאשר קיבל את פני הנשיא בוש בעמוד ראשון חגיגי, עם רשימה קטנה באנגלית מאת איתן הבר. למראה העמוד הזה חשבתי שהנה כי כן המקצוע הבזוי שאני רושם ליד שמי עדיין לא עבר במלואו לידי קלי דעת, או מעוטי דעת; שגם בעידן הרפובליקה של הבלוגיסטאן, דרך ארץ וחוש פרופורציה מבצבצים לפעמים אל מעל לפני השטח.

זה כמובן לא הצדיק את דברי הפתיחה בראיון שערכו שליחי 'ידיעות אחרונות' עם הנשיא בבית הלבן. על פי הנוסח הרשמי – של הבית, לא של העתון – השליחים אמרו לנשיא

אנחנו יכולים להבטיח לך שבישראל היית יכול להיבחר לקדנציה שלישית (קול צחוק), אם כי יום אחד לאחר שהיית נבחר התקשורת היתה הורגת אותך (קול צחוק). זאת ישראל. אבל באמת יש לך כל כך הרבה מעריצים בישראל.

קול בכי.

---

Egalement une caricature raciste de Condoleezza Rice qui est apparu dans la presse palestinienne . La caricature montre Condoleezza Rice enceinte et donnant naissance à un singe laid.

Les Juifs et l'esclavage des Noirs : Rien ne sert de mentir : Acte 2

 

 SUITE: 2éme PARTIE et fin

 

 voir le début ici

Parallèlement à l'accroissement de la population, blanche et esclave, on comptait dans l'île de nombreux enfants naturels "mulâtres".

Comme le reconnaît le Directeur Jean Isaac Claris Rodier de la Bruguière qui vécut trente-quatre ans à Curaçao : "Là où il y a des colons et des esclaves, il est impossible d'adhérer à la moralité européenne du mariage. Les colons vivent en concubinage avec leurs esclaves...

Nous devons tolérer cette situation dans nos propres maisons si nous désirons être servis par des esclaves. Si nous ne désirons pas cela, il serait nécessaire que les ministres de la religion soient les premiers à balayer devant leur maison" (25).

Plusieurs familles blanches de l'île eurent donc des parents de" couleur ".Des familles protestantes s'adressèrent à la Hollande et.à la Frise occidentale pour que fussent interdits les mariages entre blancs et nègres libres. En 1752, une pétition circula parmi les protestants pour l'annulation de tels mariages. La communauté juive ne reconnaissant pas de "personnes de couleur comme membres" (26), le problème ne se posa pas pour elle au niveau du mariage. En revanche, il est certain que les juifs engendrèrent de nombreux enfants "mulâtres" qui eux, posèrent des problèmes à la communauté.

Comme en témoigne la pétition envoyée à Amsterdam évoquant la conduite d'une "mulâtresse", Juana Maria Levy, signée par quarante-cinq coréligionnaires (12 juin 1769) (27).

Une société de commerce et de navigation créée en mars 1737 arma quatre navires pour la protection du trafic maritime. C'est ainsi qu'on parvint à se débarrasser de plusieurs forbans français et espagnols. Sous l'autorité du Directeur Jan Gales 0738-1740) qui fut révoqué puis d'Isaac Faesch (1740-1758), l'activité commerciale ne se relâcha pas.

Après la convention passée entre quarante-cinq assureurs en 1734, une société fut fondée en 1759.

Cette société d'assurance maritime avait un capital de 200.000 pesos divisé en 355 parts. Le taux des assurances était calculé en fonction du nombre d'hommes d'équipage et de la destination dunavire.Acette époque, les négociants et armateurs juifs constituaient l'écrasante majorité de ces organisations : quar nte assureurs juifs sur quarante-cinq. Leurs .navires fréquentaient les escales des Caraïbes et des Etats-Unis : La Guaira, Coro, Chicherobiche (sur la côte du Vénézuéla), Puerto Bello, Cartagena, Maracaibo, Rio Hacha, Santa Marta, Cumana,Margarita, Santo Domingo, Puerto Rico, les îles françaises et danoises, la Jamaïque,Barbade,Trinidad,LaHavane,la Vera Cruz, la Nouvelle-Orléans, New Port et Providence, Charleston et New York.

Plusieurs marchands de Curaçao quittèrent l'île et allèrent s'établir dans les îles et les colonies danoises, anglaises, françaises et espagnoles. Le commerce de l'île s'en trouva diminué. Plusieurs marchands juifs partirent pour New York. Depuis le XVIIe siècle, les relations commerciales entre l'île et la Nouvelle-Angleterre n'avaient jamais cessé. On importait à Curaçao de la farine, du pain, du beurre, du lard, de la viande "casher", des chandelles et du bois de construction.

Malgré les interdictions espagnoles, il se faisait une contrebande très active sur la côte de Terre Ferme. On y échangeait du cacao contre de l'argent et de la poudre d'or. Les planteurs créoles des possessions espagnoles avaient mis au point un étrange manège avec les marchands de Curaçao. Ils organisèrent à partir de 1735 des simulacres de combats en mer.

Des "pirates" de Curaçao "s'emparaient" du cacao des créoles vénézuéliens après l'avoir payé en bons doublons d'or ou en marchandises manufacturées. De telles batailles navales se poursuivirent jusqu'en 1766 malgré les protestations véhémentes des ambassadeurs espagnols à La Haye. L'un d'eux se plaignit en 1741 que le cacao de Caracas arrivant à Curaçao coûtait moins cher en Hollande qu'en Espagne. Il y avait de véritables pirates, parfois espagnols, qui capturaient les navires hollandais. Marchands et sociétaires pressaient les administrateurs d'armer un vaisseau et de l'envoyer combattre les forbans.

Quelques marchands juifs placèrent sur leurs navires des canons. Mais l'Espagne accrut la mise en constituant la Compania Real de Guipuscoa en 1728. Elle envoya des vaisseaux de ligne sur les routes maritimes les plus fréquentées pour attaquer ses rivaux. Ce fut une des raisons de la guerre qui l'opposa à l'Angleterre en octobre 1737. Les navires hollandais, malgré la neutralité des Pays-Bas, subirent de nombreuses attaques des belligérants.

Les Anglais surtout voulurent profiter de la circonstance pour capturer des navires hollandais et affaiblir la flotte commerciale des Provinces-Unies. La contrebande prit un essor considérable. Les marchands de Curaçao vendirent beaucoup d'armes et de munitions.

Mais les pertes augmentèrent. Huit navires furent capturés en 1740 par les Anglais, soit une valeur de 33.528 pesos. En 1741, ils perdirent pour 15.000 pesos. En 1744, les pertes atteignirent 600.000 florins. lis subirent aussi des pertes considérables pendant la Guerre de Sept Ans (1756-1763). Sur la recommandation de la communauté d'Amsterdam en 1742, les parnassim de Curaçao invitèrent Samuel Mendes de Sola à assister Haham Jesurun. 11 arriva avec sa famille le 7 décembre 1744 et trouva une communauté juive comprenant 270 familles environ.

Mikve Israel passait alors pour être la "mère" de toutes les autres communautés des Cara'jbes. Après le décès de Haham Jesurun le 28 septembre 1748, De Sola devint haham. Plusieurs incidents l'opposèrent à d'autres juifs. Des troubles se produisirent également dans la société, plusieurs crimes furent commis par des esclaves en 1746 et par des blancs en 1749.

Il Y avait 280 familles juives en 1749. A Saint-Eustache, les pertes des marchands s'élevèrent à plus d'un million de florins en 1758.

Pendant la Guerre de Sept Ans, les Provinces-Unies perdirent plus de douze millions de guilders en bateaux et en chargements venant de Curaçao et de Saint-Eustache ou s'y rendant.

Les négociants réclamaient avec insistance aux Etats Généraux des convois pour la protection de leurs navires. Les Provinces-Unies voulaient éviter des conflits armés avec les Anglais. Les Etats Généraux invoquaient alors le manque d'argent. On constitua cependant des convois en 1746, 1748, 1753, 1759, 1760, 1766 et 1782. Le système défensif de Curaçao laissait fortement à désirer. Déjà en 1635, les autorités hollandaises et frisonnes avaient accordéune somme de 142.000 florins pour fortifier l'île. La Compagnie (W.I.c.) associa les habitants à son effort d'entretenir les fortifications et d'en construire d'autres.

Le fort Beckenburg fut érigé à Caracasbaai en 1703. Comme partout dans les colonies, les colons acceptèrent mal l'utilisation de leurs esclaves pour les travaux de fortification. Un débat les opposa pour savoir s'il fallait démolir des murailles pour agrandir la ville en 1747. En attendant, corsaires et forbans venaient les affronter impunément, se moquant des fortifications réduites de l'île. On les voyait s'avancer jusque sur le littoral de Curaçao, d'Aruba et de Bonaire. Les Directeurs Jan Rodier et son successeur Jacob van Bosveld ne parvinrent pas à résoudre ce problème de défense. Cette absence de protection provoqua la ruine de plusieurs familles entre 1735 et 1765.

http://www.africamaat.com

 

5EME COLLOQUE INTERNATIONAL

 

KAMIT MENAIBUC 2008

 

 

MENAIBUC INTERNATIONAL KEMETIC

 

C'est la fin d'une époque ce soir sur TF1 où le plus ancien des présentateurs de journal télévisé présentera sa dernière édition du journal de TF1.
Prés de 21 ans de bons et loyaux services à la chaîne vont se terminer ce soir, sans que le présentateur du journal le plus suivi d'Europe n'ait prévu de faire quelque chose de particulier pour ce dernier journal.. "Mes collaborateurs, eux, ont prévu un petit pot sur la terrasse, s'il fait beau. C'est l'un des rares endroits que j'aimais bien, où on pouvait respirer l'air du large car, dans ce bâtiment, il est impossible d'ouvrir les fenêtres" déclare-t-il au Parisien ce matin.
PPDA ne sait pas encore où il sera à la rentrée, il n'a d'ailleurs toujours pas reçu de lettre de licenciement ! Il affirme seulement qu'il va enfin pouvoir regarder son "double" sur Canal+. M6 affirme être toujours en discussion avec lui pour plusieurs projets d'émission (Talk-show, JT, ou magazine politique...), mais pour l'instant rien d'officiel.
Nul doute que ce soir, nombreux seront les telespectateurs devant TF1 afin de voir ce monument de l'info télé (il a présenté son premier JT sur Antenne 2 en 1976) faire ses adieux... Laurence Ferrari remplacera PDDA au 20H

 voir le début ici

 

 

Malgré ces problèmes, la communauté juive se développa de 1683 à 1694. Elle reçut un apport des îles françaises (Guadeloupe et Martinique) d'où les juifs avaient été expulsés en septembre 1683.

D'autres migrants arrivèrent d'Amsterdam. En 1690, une grande maison servit de synagogue et on fit venir d'Amsterdam un Rouleau de la Loi. Après onze ans d'efforts, la communauté eut enfin son rabbin, Eliau Lopez. Il avait déjàservi à la Barbade en 1678 comme haham de la congrégation Nidhe Israel.

Une terrible épidémie incita en 1693 certains juifs à partir et à s'établir à New Port et à Tucatas (Vénézuéla). Mais ces départs n'empêchèrent pas la communauté de s'accroître au point qu'en 1703, une synagogue fut édifiée. Sous l'administration du Directeur Jacob Beck (17041709), un créole planteur - il avait épousé la veuve de Willem Kerckrinck - de nombreux juifs s'établirent à Curaçao.

Son successeur ,Abraham Beck accueillit en 1710 plusieurs familles expulsées de Barbade.

La société coloniale comptait alors quatre cent vingt-cinq familles blanches et 3.500 esclaves, non compris ceux que possédait la Compagnie. La guerre qui éclata entre la France et les Provinces-Unies gêna considérablement le commerce.

Le corsaire français Jacques Cassard (1679-1740), après avoir ravagé Suriname et rançonné la colonie (800.000 florins), se rendit à Saint-Eustache où il n'obtint que 3.000 pesos. On savait à Curaçao qu'il s'apprêtait à venir. Les Français avaient déjà tenté deux fois de s'emparer de l'île, en 1673 et en 1678. Cassard débarqua ses hommes le 16 février 1113 dans l'île. Que pouvait espérer la garnison de 800 hommes contre les deux à trois mille flibustiers ?

Les Français lancèrent II5 bombes sur la ville de Willemstad, qui causèrent une grande panique dans la population. Voyant sa milice si restreinte, le Directeur Jeremias van Collen demanda des volontaires. Mais la confusion, les désertions, les abandons de postes profitèrent aux Français qui imposèrent leur nombre. Des négociations s'engagèrent. Cassard exigea une rançon de 400.000 pesos. Après des tractations, la rançon fut réduite à II5.000 pesos mais on la lui paya en marchandises, en esclaves et en argent. Cassard reçut 90 esclaves nègres valant 120 pesos chacun, soit 10 % de la rançon totale. Il préféra avoir des denrées rares, en particulier des épices. Il leva le siège le 22 mars 1713.

Les marchands juifs à cette époque, étaient devenus les principaux fournisseurs de l'île. Ils approvisionnaient les colons en vivres pour leurs esclaves, en armes, en munitions. En 1714, Van Collen dut acheter 2.000 boisseaux de blé pour enrayer une famine persistante. Le marchand Philippe Henriquez envoya un de ses bateaux sur la côte de Terre Ferme et rapporta 500 boisseaux.

Les négociants juifs de Curaçao prirent une part importante dans le commerce de cacao. En 1722, malgré l'opposition du gouverneur de Caracas, en moins de trois mois, 150.000 livres de cacao furent livrées à Curaçao. Ils achetèrent de l'indigo clandestinement à des colons des îles françaises. En 1722, les marchands des possessions espagnoles devaient 400.000 rijksdaalers, soit un million de florins, à des marchands de Curaçao. La majorité d'entre eux, des juifs, fréquentaient les ports du continent espagnol avec leurs navires et vendaient leurs marchandises à crédit.

Ils attendaient pour être payés la récolte de cacao, indigo, sucre, café. Un ambassadeur espagnol écrivait à Madrid qu'on trouvait à Amsterdam des produits des possessions espagnoles qui coûtaient moins qu'en Espagne.

Après la mort, le 22 juillet 1713, de Haham Lopez, Raphael Jesurun lui succéda. Il était né à Hambourg en 1678 mais avait fait ses études à Amsterdam. Il arriva avec sa femme et ses enfants en mars 1717. De nombreux marranes partirent d'Espagne ou du Portugal au début du XVIIIe siècle. Ils allèrent très nombreux à Amsterdam mais certains se rendirent directement à Curaçao.

L'un d'eux, Fray Joseph Diaz Pimienta, officiait à Marconado près de Rio Hacha en 1714. De parents juifs, il voulut le redevenir en 1715. Il étudia les textes, se fit circoncire. Il s'engagea dans les affaires commerciales avec un Anglais. Il tomba aux mains des Amérindiens puis de l'Inquisition. Pour s'en sortir, il simula la folie. Les autorités espagnoles l'envoyèrent en Espagne où on l'étrangla et le brûla. Beaucoup de marranes arrivèrent dans l'île dans la misère au cours de la décennie 1725-1735. Le dernier réfugié marrane du Portugal, un certain J. Fonseca, arriva avec ses trois enfants en 1822.

 Cet accroissement de la population incita la communauté à construire une autre synagogue en 1732, à la place de celle érigée en 1703.

 La croissance de la colonie s'accentua entre 1726 et 1745. Sous l'administration du Directeur Jan Noach du Fay 0721-1730), on tenta de régler la question des esclaves fugitifs avec les autorités de Coro. Le successeur de Du Fay fut un commissaire aux esclaves - en poste dans l'île depuis 1720 - Juan Pedro Van Collen 0730-1738).

 

5EME COLLOQUE INTERNATIONAL

 

KAMIT MENAIBUC 2008

 

 

MENAIBUC INTERNATIONAL KEMETIC

 

• OBAMA VOUS EMMERDE. | 18-11-2009
• RESULTAT DU 1ER CONCOURS: 40.000 EUROS POUR CORINE | 09-11-2009
• GUADELOUPE : | 11-10-2009
• MORTEL COCKTAIL | 07-10-2009
• La photo qui peut faire gagner | 02-10-2009
• Pas d'infirmière noire pour ma femme blanche! | 11-08-2009
• Eunice Barber : « L'instinct d'une championne, c'est le combat » | 03-08-2009
• Demain, tous métis !!! | 20-07-2009
• JAMES BYRD JR SON LYNCHAGE 11 ANS APRES | 12-06-2009
• LE PLUS GROS TRANSFERT??? ET LE CHOMAGE EN ESPAGNE... | 12-06-2009
• Histoire du lynchage aux Etats-Unis | 11-06-2009
• UV PROTECTION: VIDEO A MOURIR DE RIRE, POUR LES BLANCS QUI PRONENT L'EGALITE | 10-06-2009
• Les Guadeloupéens honorent Louis Delgres, 2ème partie | 10-06-2009
• Les Guadeloupéens honorent Louis Delgres, | 09-06-2009
• BORDER BLAST (JEUX TRES RACISTE) | 08-06-2009